הסיבה לבחירת עיצוב תעשייתי הישראליים בדגם האירופאי :
בעקבות ההתרחשויות באירופה והקשר של העם היהודי לשואה ולמלחמה ותחושת חוסר המשמעות, נפתחה העליתה האינטלקטואלית בישראל עיצוב תעשייתי להשפעות ממערב אירופה שהגיעו גם לספרות.
בהקשר ליהדות החל זעזוע עמוק ברמות החשיבה והתפוררות של המערכת הדתית, אנשים ראו את המערכת החילונית והחלו לשאול שאלות קיום עיצוב תעשייתי ומשמעות. וכמו כן, הסתקרנו מזרם האקזיסטנציאליזם אשר בא לידי ביטוי בגל החדש הצרפתי שדיבר על הגיבור המבולבל שלא יודע את מטרותיו ואת פעולותיו.
תחושת ההזדהות עם תכונות הדגם עיצוב תעשייתי היא הסיבה לבחירת הבמאים הישראליים בדגם האירופאי.
בעקבות עיצוב תעשייתי ביטול הקולקטיב ודעיכת הציונות היה צורך בתכנים שבאו מהקולנוע האירופאי ודיברו על הצבת גיבור מבולבל בראש הסרט.
ב.עיצוב תעשייתי
החידושים בשפה הקולנועית שחוללו במאי הגל החדש ואומצו ע"י במאי הקולנוע האישי:
1. הדגשת עיצוב תעשייתי – עיצוב תעשייתי דגש יתר על קומפוזיציה, תאורה, נסיון ליצור צורות מודגשות חדשות, jump cut, חיתוכים מוקצנים ו- voice over.
2. ויתור על העלילה ויצירת שרשרת פרקים עם נטייה לסיבתיות הדוקה ואירוע מחולל.
3. הבלטת החוויה הסובייקטיבית העוסקת בגיבורים צעירים מנוכרים, בתוך עולם מנוכר. בתפיסת המציאות של הגיבור ישנם המון חלומות ופנטזיה ופחות פעולות של ממש.
4. ביטוי של תכנים אקזיסטנציאליסטיים עיצוב תעשייתי ת הקולנוע ההדגשה של המבע הקולנועי פחתה וכמו גם, ניתן פחות דגש על סובייקטיביות ומאפיינים אקזיסטנציאליסטים, התחילו להשתמש במב עיצוב תעשייתי נים דרמתיים, יותר עלילה, ולצורך זה עיבדו יצירות ספרות אל הקולנוע.
הגיבור לא מודע למניעיו, רוצה לעשות פעולה אך לא עושה כל פעולה, שימוש בתבניות סמיכות שבאות לידי ביטוי באמצעות תאורה, סאונד ומצלמה וחזרה על שוטים.
ביטול מכוון של המבנה הדרמתי עיצוב תעשייתי לטובת תבניות סימבוליות שהן מטאפורות ודימויים בלשון צורנית.
ג.עיצוב תעשייתי
ניתוח הופעתם של אופני מבע קולנועי עיצוב תעשייתי שונות מתוך סרטי הקולנוע האישי הישראלי:
1. בשוט הפתיחה של הסרט "שלושה ימים וילד" ישנו צילום של הגיבורים בלונג שוט, דבר המפריע לראותם ובכך מייצר הסתכלות אובייקטיבית כאשר הצילום מייצר ריחוק בין הצופה לגיבורים, בהשראת הגל החדש. תבניות סימבוליות מתחלקות לשתיים: האחת - העיר, ההווה ויעל והשנייה – העבר, הקיבוץ ונועה.
הקיבוץ מתואר עיצוב תעשייתי עם פריחה ומים מנקודת ראותו של הגיבור התופס את העיר כדבר שלילי. בא לידי ביטוי בקוצים ויובש ותופס את העבר כאידאלי, חיובי.
עפ"י האקזיסטנציאליזם, הגיבור שרוי בתודעה כוזבת, כאשר הוא יגיע בסוף הסרט אל תודעת החסר, השלמה עם המציאות, כך גם הקיבוץ יוצג כקוצים ויובש והעיר תוצג כירוק, העבר וההווה משתווים.
2. אלי שמוקף בחבורת תלמידים, הסיטואציה בעיניו מבולבלת, רעש, הוא מעוצבן ואינו מחובר לסביבה, יושב נמוך, מאויים, מרגיש מצוקה ולא נוח לו בעיר. ומהווה זה הוא בורח לזיכרון אידאלי של העבר "...פעם נגעתי בה בכף רגלה", הוא בונה לו פנטזיה תוך כדי שהמצלמה מבצעת קלוז-אפים על הרגליים של נועה. התאורה רכה ובהירה, המוזיקה נעימה, תבניות סימבוליות של אור רך, מוזיקה רומנטית, היזכרות בעבר.
ואז..אלי פוקח את עיניו ומגלה שהילד מהלך על עיצוב תעשייתי הגג ונמצא בסכנה (חזרה למציאות קשה). הוא מנסה להתעלם מהמציאות הקשה ומשפשף את משקפיו, מניעיו אינם ברורים ונראה כאילו הוא רוצה שהילד ייפול.
ישנה הדגשה של סאונד של חריקה מוגזמת כשהילד זוחל על הגג ואלי מצולם בקלוז-אפ כשהוא מזיע ונשמע רעש של צעקה (שימוש בסאונד מוגזם).
3. עיצוב תעשייתי צבי מוכש ע"י נחש – בסצינה עיצוב תעשייתי זו נראה אלי כשהוא סופסוף נוקט בפעולה, חוצה את השדה, עולה על אופנוע ומסיע אותו לביה"ח. עושה פעולה מוסרית שקשורה לתפיסה האקזיסטנציאליסטית, פעולה של הרגע.
בסצינת הסקס עם נועה האידאלית, הסקס נורא ובעזרת הצילום בונים הפרדה של שניהם. כשהיא מסתובבת יוצרים תחושה לא נעימה, שבירת הפנטזיה. רק כאשר אלי עושה עיצוב תעשייתי פעולה מוסרית בהווה (הצלתו של צבי) אז הוא מגיע לתודעת החסר והאידיליה עיצוב תעשייתי של נועה מהעבר נשברה לו כאשר נקט בפעולה, הוא מסוגל להבין את המציאות.
אלי הוא מספר לא מהימן כי הסיפור מתואר מנקודת מבטו ב- voice over כשהוא מתאר את מחשבותיו ודמיונותיו שנקשרים עיצוב תעשייתי ". עיצוב תעשייתי מושג זה אומר שלפני שיש משהו חיובי מגיע אירוע שלילי.
בעקבות ההתרחשויות באירופה והקשר של העם היהודי לשואה ולמלחמה ותחושת חוסר המשמעות, נפתחה העליתה האינטלקטואלית בישראל עיצוב תעשייתי להשפעות ממערב אירופה שהגיעו גם לספרות.
בהקשר ליהדות החל זעזוע עמוק ברמות החשיבה והתפוררות של המערכת הדתית, אנשים ראו את המערכת החילונית והחלו לשאול שאלות קיום עיצוב תעשייתי ומשמעות. וכמו כן, הסתקרנו מזרם האקזיסטנציאליזם אשר בא לידי ביטוי בגל החדש הצרפתי שדיבר על הגיבור המבולבל שלא יודע את מטרותיו ואת פעולותיו.
תחושת ההזדהות עם תכונות הדגם עיצוב תעשייתי היא הסיבה לבחירת הבמאים הישראליים בדגם האירופאי.
בעקבות עיצוב תעשייתי ביטול הקולקטיב ודעיכת הציונות היה צורך בתכנים שבאו מהקולנוע האירופאי ודיברו על הצבת גיבור מבולבל בראש הסרט.
ב.עיצוב תעשייתי
החידושים בשפה הקולנועית שחוללו במאי הגל החדש ואומצו ע"י במאי הקולנוע האישי:
1. הדגשת עיצוב תעשייתי – עיצוב תעשייתי דגש יתר על קומפוזיציה, תאורה, נסיון ליצור צורות מודגשות חדשות, jump cut, חיתוכים מוקצנים ו- voice over.
2. ויתור על העלילה ויצירת שרשרת פרקים עם נטייה לסיבתיות הדוקה ואירוע מחולל.
3. הבלטת החוויה הסובייקטיבית העוסקת בגיבורים צעירים מנוכרים, בתוך עולם מנוכר. בתפיסת המציאות של הגיבור ישנם המון חלומות ופנטזיה ופחות פעולות של ממש.
4. ביטוי של תכנים אקזיסטנציאליסטיים עיצוב תעשייתי ת הקולנוע ההדגשה של המבע הקולנועי פחתה וכמו גם, ניתן פחות דגש על סובייקטיביות ומאפיינים אקזיסטנציאליסטים, התחילו להשתמש במב עיצוב תעשייתי נים דרמתיים, יותר עלילה, ולצורך זה עיבדו יצירות ספרות אל הקולנוע.
הגיבור לא מודע למניעיו, רוצה לעשות פעולה אך לא עושה כל פעולה, שימוש בתבניות סמיכות שבאות לידי ביטוי באמצעות תאורה, סאונד ומצלמה וחזרה על שוטים.
ביטול מכוון של המבנה הדרמתי עיצוב תעשייתי לטובת תבניות סימבוליות שהן מטאפורות ודימויים בלשון צורנית.
ג.עיצוב תעשייתי
ניתוח הופעתם של אופני מבע קולנועי עיצוב תעשייתי שונות מתוך סרטי הקולנוע האישי הישראלי:
1. בשוט הפתיחה של הסרט "שלושה ימים וילד" ישנו צילום של הגיבורים בלונג שוט, דבר המפריע לראותם ובכך מייצר הסתכלות אובייקטיבית כאשר הצילום מייצר ריחוק בין הצופה לגיבורים, בהשראת הגל החדש. תבניות סימבוליות מתחלקות לשתיים: האחת - העיר, ההווה ויעל והשנייה – העבר, הקיבוץ ונועה.
הקיבוץ מתואר עיצוב תעשייתי עם פריחה ומים מנקודת ראותו של הגיבור התופס את העיר כדבר שלילי. בא לידי ביטוי בקוצים ויובש ותופס את העבר כאידאלי, חיובי.
עפ"י האקזיסטנציאליזם, הגיבור שרוי בתודעה כוזבת, כאשר הוא יגיע בסוף הסרט אל תודעת החסר, השלמה עם המציאות, כך גם הקיבוץ יוצג כקוצים ויובש והעיר תוצג כירוק, העבר וההווה משתווים.
2. אלי שמוקף בחבורת תלמידים, הסיטואציה בעיניו מבולבלת, רעש, הוא מעוצבן ואינו מחובר לסביבה, יושב נמוך, מאויים, מרגיש מצוקה ולא נוח לו בעיר. ומהווה זה הוא בורח לזיכרון אידאלי של העבר "...פעם נגעתי בה בכף רגלה", הוא בונה לו פנטזיה תוך כדי שהמצלמה מבצעת קלוז-אפים על הרגליים של נועה. התאורה רכה ובהירה, המוזיקה נעימה, תבניות סימבוליות של אור רך, מוזיקה רומנטית, היזכרות בעבר.
ואז..אלי פוקח את עיניו ומגלה שהילד מהלך על עיצוב תעשייתי הגג ונמצא בסכנה (חזרה למציאות קשה). הוא מנסה להתעלם מהמציאות הקשה ומשפשף את משקפיו, מניעיו אינם ברורים ונראה כאילו הוא רוצה שהילד ייפול.
ישנה הדגשה של סאונד של חריקה מוגזמת כשהילד זוחל על הגג ואלי מצולם בקלוז-אפ כשהוא מזיע ונשמע רעש של צעקה (שימוש בסאונד מוגזם).
3. עיצוב תעשייתי צבי מוכש ע"י נחש – בסצינה עיצוב תעשייתי זו נראה אלי כשהוא סופסוף נוקט בפעולה, חוצה את השדה, עולה על אופנוע ומסיע אותו לביה"ח. עושה פעולה מוסרית שקשורה לתפיסה האקזיסטנציאליסטית, פעולה של הרגע.
בסצינת הסקס עם נועה האידאלית, הסקס נורא ובעזרת הצילום בונים הפרדה של שניהם. כשהיא מסתובבת יוצרים תחושה לא נעימה, שבירת הפנטזיה. רק כאשר אלי עושה עיצוב תעשייתי פעולה מוסרית בהווה (הצלתו של צבי) אז הוא מגיע לתודעת החסר והאידיליה עיצוב תעשייתי של נועה מהעבר נשברה לו כאשר נקט בפעולה, הוא מסוגל להבין את המציאות.
אלי הוא מספר לא מהימן כי הסיפור מתואר מנקודת מבטו ב- voice over כשהוא מתאר את מחשבותיו ודמיונותיו שנקשרים עיצוב תעשייתי ". עיצוב תעשייתי מושג זה אומר שלפני שיש משהו חיובי מגיע אירוע שלילי.
